1. על השיתוף הזוגי במקרקעין; ועל היפרדות
2. על פירוק-השיתוף במקרקעין בין בני-זוג

----------------------------------------------------------------

על השיתוף הזוגי במקרקעין; ועל היפרדות

תקציר האירועים הקודמים: עדה ויעקב, זוג נשוי בשלהי חייו הזוגיים, ובפריחתם של אלו המשפטיים, מחליטים לפרק את השיתוף בבית המגורים.מחליטים- קרי: עדה, מחליטה שכן; ויעקב - מחליט שלא.
הותרנו את בני-הזוג על-סיפה של מלחמה מופלאה בין כתלי בית המשפט למשפחה מזה, בתביעת עדה לפרק השיתוף במקרקעין; ובינות לאולמות בית הדין הרבני מזה, עת חוסמת פרקליטתו של יעקב - כמעט בגופה ממש - את המסלול לביצוע הפירוק בעין.
היה זה סופו של יום מתיש במיוחד עבור עדה. בהיכנסה הביתה היא הבינה, שהיום הזה לא יסתיים בכי-טוב. עיניה חשכו: הסלון בלט בשממונו. רהיטי-המתכת [בשילוב עור-ביזון, יבוא מיוחד משמורת הטבע הנדירה, שסניפה נפתח לא מכבר ברחוב ה"א באייר 11 ] - נעלמו כאילו בלעתם האדמה. כאחוזת-אמוק עברה עדה בינות לכל החדרים בבית - ולבד מחדרי-הילדים,דאג מישהו לרוקן את מיטב הריהוט מן הבית, ולהעלימו. עדה לא התקשתה למצוא את הפתק: "החלטתי לעזוב בינתיים. לקחתי כמה דברים. ניפגש בבית-המשפט."
עדה רתחה מכעס, אך כבוגרת הסדנה המתקדמת של עמותת נלנ"ב [נשים-לא-נשברות-בקלות] היא ציינה לעצמה בסיפוק, שיעקב היה צפוי. הן תרגלו סיטואציה מקבילה רק לפני שבועיים. ידה של עדה היתה קלה מתמיד על האפרכסת. " תגיש בקשה דחופה להחזרת כל התכולה שנלקחה!" סיננה בהטעמה לפרקליטה הנאמן. "אני בדרך." לאטה בהחלטיות, וידעה שהיא שולטת במצב.
חלף שבוע, עברו חודשיים; החלטתו הסופית של השופט בוששה להינתן. משנקראה עדה בדחיפות למשרדו של פרקליטה ערב יום המשפחה, ציפתה להתבשר על הצו המיוחל להחזרת התחולה. מה רבה היתה תדהמתה כששלף הפרקליט מסמך עב-נספחים מבין שלושת המדפים האמצעיים במשרדו - עליהם אוחסנו חלק מתיקי ביהמ"ש הנושאים בגאון את שמה - והנחית את הבשורה הקשה: "הם רוצים כסף. 1350 $ לחודש." עדה חשבה שהפרקליט שלה די מוזר - "למה אתה צריך לשלם להם 1350$ לחודש??" תמהה. הפרקליט נאנח. הוא נאלץ לומר את המשפט הבא מאות פעמים, לאו-דוקא בהקשר הזה, ובכל זאת הבהיר: "זה לא אני. זו את."
כשעדה החלה לגלות סימנים קלים של אבדן-עשתונות-מוחלט, ולאחר מספר נשימות-התרגעות לא-זוגיות [הסדנה לאסרטיביות בתנאי מדבר, מרץ 2000 ] - החל הפרקליט להרצות את עיקרי הדברים:
"יעקב עזב לפני 3 חודשים את הבית המשותף. הוא טוען שהמאסת עליו את החיים המשותפים, ומחוסר יכולת להתמודד רגשית עם השהייה והמגורים במחיצתך, נאלץ הוא לשכור לעצמו מגורים חלופיים. יעקב אינו תובע את החזר שכר-הדירה שהוא משלם כעת אלא תשלום בגין שימושך הבלעדי בבית-המגורים שלכם, מאז עזב וכך מידי חודש בחודשו עד למכירת-הבית, או עד שתמחקי את כל ההליכים המשפטיים נגדו; או-אז מוכן הוא לשוב הביתה לחיקך."
עדה הזדעזעה מיידית. ההסדר, שנכפה עליה - בעקבות עזיבת יעקב את הבית, ולפיו - הושאר הבית הגדול והמרווח, פאר הזוגיות, גל עד לקשר הנישואין המיוחד [ עדה הזמינה את השיש מאיטליה, ויעקב שילם ב-3 תשלומים שוים, ללא ריבית והצמדה ] דוקא תאם להפליא את סגנון חייה העכשויים. "האם לכל דבר יש מחיר?" הרהרה נוגות. היא מעולם לא התעמקה בנפלאות ההשגחה, אבל ברגעים אלו, מצאה עצמה מתפללת לנס, לישועה… וזאת לא אחרה לבוא. היא ישבה מול המושיע, שנדמה היה לה כי הילה של רוך משוכה כעת מעליו, והאזינה לדבריו של הפרקליט- "דמי-שימוש ראויים, כך מכונה העניין בשפה המשפטית. והמשמעות המעשית פירושה - ששותף במקרקעין משותפים; אחד מבני-הזוג במקרה שלכם; אשר נאלץ לעזוב את המקרקעין, תוך שהוא מותיר את חלקו פנוי בלעדית לשימושו של השותף הנותר - זכאי לדרוש בהתקיים תנאים מסויימים מהשותף/השותפים להיפרע ולקבל כסף בגין השימוש הבלעדי שניתן עקב היעדרו. אבל, לא במקרה שלך!

פסיקתם המפורשת של בתי-המשפט אינה מכירה בדרישה מעין זאת של שותף; כאשר עזיבתו את המקרקעין המשותפים נבעה מרצונו החופשי, ומבחירתו האישית, ולא באה מהכרח של ממש לעניין זה ראו בתי-המשפט הכרח קלאסי במקרי-אלימות מצידו/ה של בן/בת הזוג הנותר/ת בבית - וכמובן שלאו-דוקא אלימות גופנית גרידא, אלא גם מקרים של התעללות נפשית מתמשכת, ובלבד שתהא מוכחת, ולא בעלמא. בקיצור יעקב לא יזכה במאום.
עדה חייכה. החיים היו יפים מתמיד. שקיעה קסומה עטפה את העיר, וצבעה אותה בצבעי-ארגמן. יום-המשפחה, החל מוצלח מתמיד.

. עמיר קרני, עו"ד
. הכותב הינו משפטן, המומחה לדיני-משפחה
. אין לראות ברשימה זאת משום חות-דעת משפטית ו/או המלצה מקצועית מחייבת. יש צורך להתייעץ ולבדוק כל מקרה לנסיבותיו.

----------------------------------------------------------------

על פירוק-השיתוף במקרקעין בין בני-זוג

עלילותיהם של עדה ויעקב,זוג נשוי המצוי באיבו של משבר זוגי חריף; נסובו סביב החלטתה של עדה לתבוע את פירוק השיתוף בבית-המגורים- מאמציו של יעקב לסכל את תביעתה באמצעות הליכים שונים ומשונים על מנת להפוך את הפירוק לבלתי-ישים; עבור לעזיבתו של יעקב את הבית המשותף,ודרישתו מעדה לתשלום שכר ראוי בגין שימושה הבלעדי בבית- דרישה שמצאנוה נדחית על-הסף, עת מקורה בעזיבה וולנטארית של מי מבני-הזוג את המדור המשותף, ושלא עקב הצדק קריטי, דוגמת אלימות.
חשוב לציין בהקשר זה, כי פירוקו של השיתוף בבית-מגורים עקב גירושין, שונה מדין כל נכס מקרקעין אחר, הנמכר בתנאי שוק חפשי. לאחר חלוף ההליכים המקדימים, ובירור טענות בני-הזוג -יכריע ביהמ"ש בדרך-כלל בדבר פירוק השיתוף, ותינתן החלטה המכריעה בנדון.
אלא שכאן נוסף למישור הקנייני-אזרחי נדבך נוסף,והוא: זהותם של הצדדים להליך, קרי: היותם של עדה ויעקב בעל ואשה, מחד; והורים לילדים קטינים, מאידך. המחוקק רואה-לנכון להתחשב בשלב ה"ביצועי" של פירוק השיתוף, בעובדה שמי ממהורים, אשר יחזיק לאחר הפירוד בילדים הקטינים, ויקבל את המשמורת בהם - יהא זקוק להבטחת מדורו לאחר מכירת הבית ששימש למגורי המשפחה, ומעבר לכך - להבטחת מדורם של הילדים הקטינים, אשר כאמור יימסרו למשמורתו.
באופן זה קובע החוק במפורש כי רשאי ביהמ"ש לעכב את ביצוע פירוק השיתוף עד להבטחת מדור הולם וראוי להורה הנותר עם הקטינים; וכמובן - לקטינים עצמם. הדברים אמורים לא רק לגבי מדור חלופי-קבוע לאחר מכירתו של הבית, אלא - גם באשר להבטחת סידורי-מדור זמניים, לכל תקופת-ביניים שתיקבע - עד-אשר תובטח קורת-גג קבועה לילדים ולבן-הזוג המחזיק בהם.
הנה כי-כן, חרף הפירוק במקרקעין בין שני שותפים לכל דבר, קיימת הגנה חקיקתית בעת פעולת המכירה - הן על הקטינים, והן על בן-הזוג שמחזיק בהם. המחוקק מצא לנכון לא רק להגן על הקטינים מפני היתלשותם מקורת הגג שהייתה כה ברורה עבורם טרם המשבר, אלא התייחס בחוק מיוחד להגנה -אולי אחרונה -על התא המשפחתי כולו מפני התפוררותו לאלתר וניתנה "הזדמנות אחרונה", טרם המפץ הגדול, לעכב את ההליכים אשר תלויים-ועומדים בין בני-הזוג, לרבות פירוק השיתוף בבית-המגורים - אם הוגשה לבית-הדין הרבני המוסמך, טרם פתיחת הליך פירוק השיתוף, תובענה שעניינה השבת שלום-הבית על-כנו בין בני הזוג. העיכוב הנ"ל - כוחו יפה לשלושה חודשים בלבד, וניתן להאריכו מעת לעת, לתקופה קצובה -אם מצא זאת ביהמ"ש לנכון. חשוב לציין, כי עיכוב זה אינו הליך אוטומאטי, אלא נתון לשיקול-דעתו של ביהמ"ש - הבוחן בין היתר את אלו הבאים: מידת-הנזק שייגרם מהמשך ההליך לעומתה של התועלת - אם בכלל - הטמונה בנסיון להחזיר שלום-הבית על-כנו; העובדה, שבית-הדין הרבני אכן עושה בפועל לפיוס בין בני-הזוג ולשיקום של הקשר הזוגי;וכן רשאי ביהמ"ש למנות מפשר מטעמו,אשר יצטרף כצד מקצועי-מומחה לנסיון ההבראה האחרון בהחלט של התא המשפחתי.
לסיכום ניתן בהחלט לומר, שהגם שהליך פירוק השיתוף במקרקעין בין בני-זוג מעוגן היטב ביסודות קניינים של מהות, ותחום בפרוצידורה דיונית מהירה וחותכת; אין להתעלם מקיומם של איזונים וריסונים שונים שהינם יצירה חקיקתית מיוחדת, הבאה לפרוש מטריית-הגנה תוך כדי ההליך - במגמה לשמור על הנפשות הפועלות: על הילדים, הנחבטים בתווך בטלטלות-מאונס,שהם נאלצים לחוות עקב המשבר;על בן-הזוג הנותר להחזיק בהם לאחר הגירושין; ועל התא המשפחתי בכללותו, מעין "תא-מילוט" קטנטן, שהחמצן המשפטי שבו יספיק ל-90 ימים - טרם שישקע סופית במצולות, בהינתקו מספינת-הנישואין השוקעת

ע מ י ר ק ר נ י , ע ו " ד .
הכותב הינו משפטן, המומחה לענייני-משפחה
[ אין לראות ברשימה זו משום חות-דעת ו/או המלצה מקצועית מחייבת. יש להיוועץ בכל מקרה ומקרה לגופו ]